פגיעות עמוד שדרה
פגיעות
עמוד שדרה (MYELOPATHY
) הן הפרעות שונות בתפקוד עמוד השדרה הגורמות לאיבוד התחושה ו/או יכולת
מוטורית אצל הנפגע. פגיעות נחלקות לשני סוגים :
דוגמאות : תאונות דרכים, נפילות, פצעי ירי, תאונות צלילה, פגיעות מלחמה.
דוגמאות : מחלת הפוליו (POLIOMYELYTIS,
(SPINA BIFIDA,
גידולים, אטקסיה ועוד...
חשוב
לציין כי עמוד השדרה לא חייב להיות בהכרח ניזוק במלואו לאיבוד תחושה ו/או
יכולת מוטורית.
פגיעות
עמוד שדרה אינן זהות לפגיעות גב כגון פריצת דיסק, לחץ חולייתי וכד.. ההבדל
הוא שבפגיעות גב הנזק הינו לחוליות או לרקמות אחרות בגב כאשר מערכת העצבים
נשארת ללא פגע , ואילו בפגיעות עמוד שדרה הנזק הינו למערכת העצבים ומערכת
עצבוב מוטורית בפרט.
השפעות
השפעות
על יכולת התנועה של הנפגע משתנות בהתאם לגובה וסוג הפגיע בעמוד השדרה. נהוג
למיין את סוגי הפגיע לשני סוגים עיקריים :
1.
פגיעה
מוחלטת
– נפגע אינו יכול כלל לשלוט על איברים מתחת לגובה הפגיעה. תנועות רצוניות
אינן אפשריות , קיים חוסר תחושה מוחלט. פגיעה הינה בילטראלית – שני צידי
הגוף פגועים.
2.
פגיעה
לא מוחלטת
– כתלות בסוג הפגיעה וגובהה יש לנפגע יכולת לשלוט על איברים מתחת לגובה
הפגיעה. קיימת תחושה ברמה מסוימת באיברים אשר גם תלויה בסוג וגובה הפגיעה.
אבחון וחיזוי הפגיעה
אבחון
מדויק של איזור הפגיעה הינו חשוב ביותר לאיתור חלקי גוף העשויים להיות
משותקים ובעלי תפקוד לקוי בגוף.
בזאת
מפורטת רשימה של פגיעות נפוצות:
·
פגיעות
צוואר
– פגיעות חמורות ביותר הגורמות לשיתוק מוחלט או חלקי של שלוש גפיים או יותר
(
TETRAPLEGIA
). יש אפשרות לשליטה מסוימת באיברים שונים של הגוף תלוי במיקום המדויק של
הפגיעה:
1.
פגיעה
בחוליה
C3
ומעלה
- לרוב
איבוד שליטה בדיאפרגמה ,קיים צורך בהנשמה מלאכותית.
2.
פגיעה
בחוליה
C4
– יכולה להיות שליטה נמוכה מסוימת בשריר הדו-ראשי זרועי
ושרירי הכתפיים.
3.
פגיעה
ב-
C5
– יכולה להיות שליטה בשרירי הדו-ראשי זרועי ושרירי הכתפיים
אך אין שליטה בשרירי כפות הידיים והאמות.
4.
פגיעה
ב-C6– יכולה להיות שליטה מסוימת באמות אך אין תפקוד
תקין של הידיים.
5.
פגיעה
ב-
C7
עד T1
– יש אפשרות לחיזוק ידיים ואמות אך קיימת אפשרות לקשיים
במיומנויות מוטוריות גסות ועדינות של כפות הידיים. איזור פגיעה
7C
הינו איזור שבו הנפגע מוגדר כבעל תפקודיות עצמאית.
·
פגיעות
בית החזה
–פגיעות אלו ומטא גורמות ל-
PARAPLEGIA
שהינו שיתוק מלא או חלקי של גפיים תחתונות.
בדרך כלל תפקוד הידיים, ראש ונשימה אינם נפגעים. ישנה פגיעה בשליטה
על מערכת השתן.
1.
פגיעה
בחוליות
T1
– T8
- קיימת לרוב שליטה טובה
בידיים אך שליטה בשרירי בטן לקויה או חסרה ומכך נפגעת יכולת ייצוב
של האגן ושיווי משקל לישיבה על כיסא גלגלים. שליטה על שרירי הסוגרים גם כן
לרוב לקויה.
2.
פגיעה
בחוליות
T9
– T12
– שליטה
טובה בשרירי האגן והבטן, שיווי משקל טוב לישיבה על כיסא גלגלים.
תסמונות
תסמונת
מרכז עמוד השדרה
– סוג של פגיעה לא מוחלטת בחוליות עמוד השדרה המתבטאת בפגיעה בגפיים
העליונות כאשר הגפיים התחתונות מתפקדות בצורה תקינה.
פגיעה זו גם נקראת "פרפלגיה
הפוכה" (INVERSE
PARAPLEGIA).
לרוב
הפגיעה היא באזור חוליות הצוואר הגורמת להיחלשות של שרירי הידיים ופגיעה
מסוימת בתחושה של הרגליים.
פגיעה
זו באה בעקבות אי סדירות בהספקת דם לאיבר מסוים בגוף, נמק או דימום חריף.
כמו כן פגיעה זו יכולה להיווצר כתוצאה מלחץ מרובה על החוליות כתוצאה
מהתנפחות מקומית.
תסמונת
חיצונית של עמוד שדרה
– פגיעה זו היא גם כן פגיעה לא מוחלטת בחוליות עמוד השדרה. מתחת לאזור
הפגיעה נפגעים; פעילות מוטורית, הרגשת כאב וטמפרטורה . תחושת מגע, תחושת
המרחב ורטט נשארים ללא פגע.
·
אפשר
לציין בזאת כי קיימת תסמונת
נוספת, פנימית , אשר הפוכה לתסמונת החיצונית. תסמונת זו היא נדירה ביותר.
תסמונת
SEQUARD-BROWN
–
פגיעה
המתרחשת כאשר חוליות עמוד השדרה ניזקות בצד החיצוני (לטראלי) שלהן . בצד
הפגיעה ישנו איבוד מוחלט של יכולות מוטוריות, תפישת המרחב (פרופריוספציה),
תחושת רטט ותחושת מגע פנימי. בצד השני ( פנימי ) הלא פגוע כביכול ,
נעלמות תחושות כאב, טמפרטורה ומגע שטחי.
טיפול בפגיעות עמוד שדרה
תכנון הטיפול
הטיפול
השיקומי יתרכז בעיקרו בשיפור התפקוד היום יומי של המטופל בתחומים הבאים:
חיזוק שרירים
– חיזוק שרירי הרגליים במטרה לחזור להליכה עצמאית. חיזוק שרירי פלג גוף
עליון במטרה להקל על ניידות בחיי היום יום בכיסא הגלגלים.
גמישות
מפרקים
– התורמת לחופשיות בתנועה בכיסא ואיכות חיים
שליטה
במיומנויות הכיסא גלגלים-
הדרושים לחיי היום יום.
פעילות אירובית
- התורמת לירידה באחוזי שומן , השפעה ההכרחית למטופל בגלל הסיבה שעבר התקף
לב . בנוסף לשיפור תפקוד מערכת הלב ריאה והעלאת הכושר האירובי.
חזרה ל- פגיעות וטיפולן